מהו WEEE - RoHS

Directive EU/2011/65 - Restriction Of the Use of certain Hazardous Substances in Electrical and Electronic Equipment - RoHS

Directive 2002/96/EC - Waste Electrical and Electronic Equipment - WEEE

דירקטיבת WEEE

דירקטיבת (הוראת) WEEE היא דירקטיבת מסגרת שיוצרת הנחייה כללית של האיחוד האירופי, שכל מדינה החברה באיחוד צריכה ליישם את הוראותיה.

הדירקטיבה עוסקת ברישום המוצרים האלקטרוניים, בסימון, באיסוף, ובמיחזור של פסולת אלקטרונית.

הדירקטיבה מטילה על המדינות החברות יעדי איסוף ומיחזור, לגבי כל קטגורית מוצרים.

לגבי פסולת אלקטרונית ממשתמש ביתי:

מוצרים “חדשים”- כל יצרן ישא בעלויות האיסוף והטיפול של מוצריו.

מוצרים “היסטוריים”- העלויות יחולקו בין היצרנים באופן יחסי עפ”י נתח השוק שלהם ולפי סוג הציוד.

דירקטיבת ה-RoHS

דירקטיבת ה-RoHS, היא משלימה לדירקטיבת WEEE ועוסקת בהגבלות על תכולה של מתכות וחומרים כימיים במוצרים חשמליים. היא דירקטיבת שוק יחיד, שהוראותיה צריכות להיות מיושמות באופן אחיד בכל מדינות האיחוד האירופי. דירקטיבת ה-RoHS מורכבת מהבחינה הטכנולוגית, אולם בעל רמת וודאות גבוהה יותר מהבחינה המשפטית.

עיקר דירקטיבת RoHS- הפחתת המתכות הכבדות והחומרים מעכבי הבעירה במכשירים חשמליים ואלקטרוניים נחוצה על מנת לבצע את הטיפול, המיחזור והסילוק שנדרשים על פי דירקטיבת ה-WEEE.

אי לכך, לא רק ששתי הדירקטיבות משלימות זו את זו, בנקודות מסוימות הן חופפות זו לזו.

דירקטיבת ה-RoHS חלה על סוגי המכשירים החשמליים והאלקטרוניים שכפופים להוראות הדירקטיבה ונגזרת באופן ישיר מתוך רשימת הקטגוריות והמכשירים המפורטים בדירקטיבת ה-WEEE.

כך גם הגדרות רבות אחרות זהות בשתי הדירקטיבות.

הדירקטיבה מאפשרת קיומם של ריכוזים מקסימליים של החומרים האסורים, המותרים בציוד חשמלי ואלקטרוני.

דירקטיבת ה- RoHS מגבילה את השימוש בשישה חומרים בציוד החשמלי והאלקטרוני:

- 0.1% עופרת (Pb) , נמצא בעיקר בתעשיית האלקטרוניקה והרכיבים
- 0.1% כספית (Hg) ,נמצא בעיקר במנורות,מד-חום
- 0.001% קדמיום (Cd) , נמצא בעיקר בסוללות ובתעשיית הציפויים
- 0.1% כרום שש-ערכי Hexavalent Chromium (CrVI), נמצא בעיקר בחומרי ציפוי וצבע
- 0.1% Polybrominated Biphenyls (PBB) , חומר מעכב בעירה משמש בתעשיית הפלסטיק
- 0.1% Polybrominated Diphenyl Ethers (PBDE), חומר מעכב בעירה משמש בתעשיית הפלסטיק

מבין חומרים אלה ,העופרת מחייבת שינויים רציניים בתעשיית האלקטרוניקה בתחום תהליכי ההלחמה, המשפיעה על הרכיבים, המעגלים המודפסים והלחמים (סגסוגות ההלחמה).

במפרטי רכיבים יש לשים לב אם הרכיבים תואמים (compatibility) רק ROHS ואז טמפרטורות ההלחמה שלהם היא C230 , מכאן שלא ניתן להלחים אותם בתהליך הלחמה של בדיל נטול-עופרת LF, כלומר עמידה בטמפרטורות של 260C+/-5C עבור ה-reflow / הלחמת הגל.

שאלות ותשובות

מה האמצעים שעל יצרן לנקוט על מנת לעמוד בחובות הדירקטיבה?

ראשית, ומעל הכל, על יצרן מכשירים חשמליים ואלקטרוניים (יצרן - כהגדרתו בדירקטיבה) להימנע מהראשון להכניס לשוק האירופי מכשירים חשמליים ואלקטרוניים שרכיביהם מכילים את אחד החומרים האסורים על פי דירקטיבת ה-RoHS.

אולם יצרן שאינו מעוניין בהפסקת יבוא מוצריו לשוק האירופאי, עקב חקירה ובדיקה של הרשויות, צריך להכין גם תיק מוצגים שבמידת הצורך ובבוא היום, יוכל להציגו בפני הרשויות.

מה יכלול תיק מוצגים זה?

ראשית, על התיק לכלול הצהרות של ספקי הרכיבים, שהרכיבים אותם הם מספקים הם תואמי RoHS. לא כאן המקום להיכנס למבנה המפורט של טופס הצהרת הספק, אולם די אם נאמר שהטופס צריך להיות חד משמעי ולמנוע אפשרות של תשובות מתחמקות ולא ברורות של ספקים. כמובן, שיש לערוך בדיקה משפטית לכל טופס שלא מולא במלואו, או שנוספה לו הערה.

בנוסף, על מנת שיצרן יוכל לטעון שתיק המוצגים שלו מהווה גילוי נאות של עמידתו בהוראות ה-RoHS, עליו לבצע גם בדיקות כימיות מעבדתיות בשני מישורים: האחד, בדיקות חתך מדגמיות באופן שיראה שהיצרן לא קיבל את הצהרות היצרן כמובן מאליהן.

אין הכוונה לבדוק כל רכיב ורכיב, או כל סדרת רכיבים שיוצרה, אך בהחלט הגיוני יהיה לערוך מידי תקופה בדיקות לספקים שונים, או לסוגים שונים של רכיבים. בנוסף לבדיקות המדגמיות, אנו סבורים שבכל עת שהצהרה של ספק חשודה בעיניו של יצרן המכשיר (לדוגמא - החברה לא אמינה, יש הצהרות סותרות, מידע שמגיע מצדדים שלישיים וכו’), על היצרן לבצע בעצמו בדיקות מעבדתיות, על מנת לוודא את אמיתותה של הצהרת הספק. תיק מוצרים שיכלול שילוב בין הצהרות יצרן ובדיקות מעבדתיות אקראיות ונקודתיות, יספק את רשויות האכיפה האירופאיות, אם תתבצע בדיקה שכזו.

בהנחיות שפורסמו על ידי DTI, מצוין שהאכיפה של הדירקטיבה תיעשה בשני מישורים: בקשה להצגת תיק המוצגים (הצהרות היצרן וכו’), ועל ידי רכישת מכשירים וביצוע בדיקות אנליטיות יזומות של רכיביהן.

מהן שיטות המדידה שיש להשתמש בהן לבדיקת חומרים כימיים?

הדירקטיבה לא מציינת מהן שיטות המדידה הסטנדרטיות על מנת לקבוע את ריכוז החומרים האסורים במכשירים חשמליים ואלקטרוניים. סביר להניח, שתקן כזה יונח על שולחן הוועדה המייעצת המקצועית (TAC) על ידי גופי תקינה של הנציבות האירופית כגון CENELEC.

מומלץ ליצרנים המבצעים מדידות אנליטיות לשמור על כללי מדידה סבירים, כגון: שימוש בריאגנטים, ברמת ניקיון גבוהה, שימוש בשיטות מדידה סטנדרטיות קיימות ככל הניתן ושימוש במכשירים שסף הבדיקה התחתון שלהם נמוך מהריכוזים שנקבעו כמותרים בציוד חשמלי ואלקטרוני.

האם החרגות בדירקטיבת WEEE תקפות גם לגבי דירקטיבת ה-RoHS ?

על פי סעיף 2, דירקטיבת ה-RoHS חלה על מוצרים שכלולים בקטגוריות 1,2,3,4,5,6,7,10 המפורטים בדירקטיבת ה-WEEE. צריך לשים לב שקטגוריה מס’ 6 לדירקטיבת ה-WEEE, שכותרתה “מכשירים חשמליים ואלקטרוניים”, מוחרגת ככל שמדובר במכשירים שהם - תעשייתיים, גדולים ונייחים. משאמצה דירקטיבת ה RoHS - את הקטגוריה, הרי שהקטגוריה שנקלטה כוללת כבר את ההחרגה. במילים אחרות: מכשירים חשמליים ואלקטרוניים תעשייתיים גדולים ונייחים אינם מוכפפים להוראות דירקטיבת ה-RoHS. בנוסף להחרגות המפורטות בנספח לדירקטיבה שכולל את רשימת הקטגוריות, ניתן למצוא שתי החרגות נוספות בגוף דירקטיבת ה-WEEE: האחת, הדירקטיבה אינה חלה על ציוד צבאי שקשור להגנה על האינטרסים החיוניים של המדינות ושיש לו ייעוד ספציפי לצרכים צבאיים; השנייה, הדירקטיבה אינה חלה על מקרים בהם הציוד האלקטרוני הוא חלק ממכשיר אחר שאינו כפוף להוראות דירקטיבת ה-WEEE. האם החרגות אלה תקפות גם לגבי דירקטיבת ה-RoHS ? אומנם הכלל שנקבע בדירקטיבת RoHS הוא שתחולתה נגזרת מרשימת הקטגוריות של דירקטיבת WEEE , אולם על פי הפרשנות של הנציבות האירופית ושל המחלקה למסחר ולתעשייה באנגליה (DTI), החרגות אלו חלות גם על דירקטיבת ה-RoHS.

האם וכמה זמן צריך לשמור על הצהרות היצרן?

הדירקטיבה אינה מתייחסת למשך הזמן בו רצוי לשמור את הצהרות היצרן. על פי מסמך יישום חוק הפסולת האלקטרונית של משרד המסחר והתעשייה בבריטניה מומלץ לשמור את הצהרות היצרן במשך 4 שנים מיום קבלתן. מטעמים של סעיפי התיישנות בחקיקה פלילית ואזרחית של פסולת באירופה, מומלץ לשמור את תיק היצרן לכל הפחות לעשר שנים.

מהן שיטות המדידה שיש להשתמש בהן לבדיקת חומרים כימיים?

הדירקטיבה לא מציינת מהן שיטות המדידה הסטנדרטיות על מנת לקבוע את ריכוז החומרים האסורים במכשירים חשמליים ואלקטרוניים. סביר להניח, שתקן כזה יונח על שולחן הוועדה המייעצת המקצועית (TAC) על ידי גופי תקינה של הנציבות האירופית כגון CENELEC.

בשלב הנוכחי, כשעדיין אין בנמצא תקנים, מומלץ ליצרנים המבצעים מדידות אנליטיות לשמור על כללי מדידה סבירים, כגון: שימוש בריאגנטים, ברמת ניקיון גבוהה, שימוש בשיטות מדידה סטנדרטיות קיימות ככל הניתן ושימוש במכשירים שסף הבדיקה התחתון שלהם נמוך מהריכוזים שנקבעו כמותרים בציוד חשמלי ואלקטרוני.

האם השימוש בחומרים אסורים מתייחס רק לציוד חשמלי ואלקטרוני או גם לאריזות?

דירקטיבת ה-RoHS מתייחסת רק למוצרים חשמליים ואלקטרוניים ואין בה כל התייחסות לאריזות של המכשירים.

לגבי אריזות, קיימות דירקטיבות אחרות העוסקות בנושא. עם זאת, בעקבות הנטייה להרחיב ולחזק את החקיקה לשמירה ולהגנה על הסביבה, ניתן לראות מגמות להרחבת התחולה של האיסור בשימוש של חומרים מסוימים גם לגבי אריזות. בהצעת חוק שהוגשה בסין ועוסקת במניעה וטיפול של זיהום ממוצרים אלקטרוניים, יש הוראה מפורשת שאריזות של מוצרים חשמליים יכילו חומרים שאינם רעילים, לא מזיקים, שהם מתפרקים וניתן למחזרם.